בית כנסת שערי תקווה ליסבון

סינגוגת שערי תקווה

סינגוגת שערי תקווה ("שערי התקווה" בעברית) היא בית כנסת הממוקם בליסבון, ברחוב אלכסנדר הרקולנו, והוא בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית בליסבון.

קהילה זו מקורה במאה ה-19, במשפחות שהגיעו מצפון אפריקה. היא עוקבת אחר המנהג הספרדי של היהדות, האופייני ליהודים הספרדים הנפוצים במרחב התרבותי של אגן הים התיכון ממנו הם מגיעים, השונה מהמכונה 'מנהג פורטוגל', של הספרדים המערביים העתיקים, המכונים גם יהודי האומה הפורטוגזית.

ממוקם בליסבון (בשכונת סנטו אנטוניו), בית הכנסת הפורטוגזי שערי תקווה הוא פרויקט משנת 1897, בתכנונו של האדריכל מיגל ונטורה טרה, ונחנך לבסוף ב-1904. הפרויקט יועד לוועד היהודי של ליסבון.

יש לו תכנית מלבנית סימטרית ומכוונת לפי ציר ירושלים (מזרח/מערב). הוא עבר הרחבה משמעותית החל משנת 1948, בהנהלת האדריכל קרלוס רמוס.

בית הכנסת שערי תקווה מסווג כנכס בעל עניין ציבורי מאז 2002.

היסטוריה

זה היה בית הכנסת הראשון שנבנה מהיסוד בפורטוגל לאחר צו גירוש היהודים משנת 1496, שהוצא על ידי המלך מנואל הראשון.

ב-1810 היו בליסבון שלושה בתי כנסת קטנים שפעלו בבתים פרטיים. במהלך המאה ה-19 היו ניסיונות רבים של הקהילה היהודית הפורטוגזית להקים בית כנסת, הקשורים לאי-ההכרה ביהדות על ידי משטר המונרכיה החוקתית דאז.

ב-4 במרץ 1897 החליטו יהודי ליסבון, באסיפה כללית, על הקמת ועדה להקמת בית כנסת, בראשות לאון אמזלק. הקרקע לבניית המבנה נרכשה ב-1901, כאשר המסמך נעשה על ידי פרטי, בגלל חוסר האפשרות החוקית של הקהילה לעשות זאת בשמה. ב-25 במאי 1902 התכנסה הקהילה לטקס הנחת אבן הפינה. בית הכנסת נחנך ב-18 במאי 1904 (5 בסיוון תרס"ד בלוח העברי), והוא תוצאה של פרויקט של האדריכל מיגל ונטורה טרה. באותה תקופה החוק קבע שמקדשים לא קתוליים לא יכולים להיות עם החזית שלהם לרחוב, ולכן בית הכנסת נבנה בחצר מוקפת חומה.

בשנת 2004 חגג בית הכנסת את המאה שלו, הזדמנות שנוצלה לביצוע סדרה של שיפוצים במבנה. החומה שהסתירה את בית הכנסת מהרחוב נהרסה, וגם הצבע הפנימי והתאורה שופצו. ב-9 בספטמבר 2004 נערך אירוע לציון מאה שנים שכלל אורחים, בין היתר, את הרב הראשי הספרדי של ישראל שלמה משה עמאר, נשיא הרפובליקה הפורטוגזית דאז ז'ורז' סמפאיו, וכן נציגים מהקהילה המוסלמית, מהאמונה הבהאית, מכנסיות פרוטסטנטיות ומהפטריארכיה של ליסבון, בזמן שהרב בועז פש (מירושלים, ישראל) היה רב הקהילה.

בבית הכנסת התרחשו אירועים שונים של המאה ה-20, כולל טקסים לזכר קורבנות הנאציזם, טקס לציון הקמת מדינת ישראל או טקס לכבודו של אריסטידס דה סוזה מנדס.